איטום גגות סולאריים: התקנת פאנלים בלי לפגוע באיטום הקיים

זה קורה להרבה בעלי בתים ויזמים: הגג אטום, עובד מצוין, ואז מגיע הרעיון להתקין מערכת סולארית — ומיד עולה החשש שברגים, קונסטרוקציה או עבודות חשמל “יפתחו” את הגג ויחזירו רטיבות בחורף. החדשות הטובות הן שאפשר לשלב פאנלים בלי להרוס את איטום גגות הקיים, אבל זה דורש תכנון נכון, בחירת שיטת עיגון מתאימה ובדיקות שאנשים מדלגים עליהן.

בישראל 2025 האתגר כפול: מצד אחד קיץ עם קרינת UV חזקה שמאיצה הזדקנות שכבות, ומצד שני אירועי גשם קצרים ועוצמתיים שמעמיסים על ניקוז. לכן, עדיף לסגור את הפינות עכשיו — לפני עונת הגשמים או לפני חיבור המערכת לרשת — ולא לגלות בדיעבד שחדירה קטנה הפכה לנזק בתקרה.

איך איטום גג “נפגע” בפועל כשמתקינים פאנלים

רוב הגגות השטוחים בארץ אטומים באמצעות יריעות ביטומניות (שכבות ביטומן מולחמות בחימום, היוצרות ממברנה רציפה). כשמקדחים דרך היריעה, אפילו חור קטן, נשברת הרציפות ונוצר נתיב מים. גם גגות עם איטום פוליאוריטני (ציפוי נוזלי שנמרח ומתייבש לממברנה גמישה) רגישים לנקודות עיגון שמייצרות תנועה וגזירה.

חשוב להבין שמים לא תמיד נכנסים ישר דרך החור. הם יכולים להתקדם מתחת לשכבה ולהופיע רחוק מהמקור, במיוחד כשיש רטיבות קפילארית (עליית מים דרך נקבוביות וחיבורים עדינים). לכן, “נראה לי שסגרנו עם סיליקון” הוא לא פתרון; צריך פרט איטום ייעודי לכל חדירה או, עדיף, הימנעות מחדירות.

3 סיפורי שטח בישראל: מה באמת קובע אם יהיה יבש

בפרויקט בחולון (בניין מגורים), הקבלן חיבר תושבות עם דיבלים דרך היריעות, ואטם מסביב בחומר אקרילי. אחרי הגשם הראשון הופיע כתם במסדרון. בבדיקה התברר שהכשל לא היה “בחומר היריעה”, אלא בפרט החדירה: אטימה לא אלסטית שהתכווצה בשמש. הפתרון היה פירוק נקודתי, ריתוך “טלאי” יריעה מסביב לכל בסיס, והוספת שרוול מעבר מסודר לכבלים.

בבית פרטי בבאר שבע, לא היו חדירות בכלל — השתמשו במערכת עיגון משוקללת עם משקולות. ועדיין הייתה רטיבות. הסיבה: המתקינים הניחו משקולות שחסמו שיפוע לנקודת ניקוז, ובסערה נוצרה שלולית עומדת. כאן המוסר פשוט: גם בלי קידוחים, חייבים להשאיר “מסדרונות מים” ולבדוק קווי זרימה לניקוז.

ובפרויקט בירושלים על גג מרוצף, הבעיה התגלתה כניקוז חסום בעלים ובפסולת בנייה, לא כשל באיטום. אחרי ניקוי, בדיקת הצפה ואיטום נקודתי סביב קופסת חשמל, הגג חזר לעבוד. הרבה מקרים שמוגדרים כ”איטום שנכשל” הם בעצם תחזוקה וניקוז.

השוואת חלופות עיגון ושיקום: מה מתאים לאיזה גג

תהליך ביצוע נכון: שלב אחר שלב (כולל זמנים ומחירים 2025)

שלב 1 – בדיקת מצב איטום וניקוז: סריקה ויזואלית, בדיקת חיבורים, מעקות, מרזבים ומעברי צנרת. זמן טיפוסי: 1–2 שעות לגג ביתי. אם יש חשד, מבצעים בדיקת הצפה מבוקרת. שלב זה קריטי לפני כל קדיחה.

שלב 2 – תכנון פרטי עיגון ומעברי כבלים: נקבעים אזורי “אין לגעת” (שיפועים, נקזים, תפרי התפשטות), ותוואי כבלים דרך שרוול אטום. מידע שחסר בהרבה מאמרים מתחרים: דרשו תיעוד נקודות חדירה (צילום+מיקום) כבר ביום ההתקנה, כדי שיהיה אפשר לבדוק ולתחזק בעתיד בלי לנחש.

שלב 3 – ביצוע איטום נקודתי/שדרוג: בגגות יריעות מבצעים ריתוך טלאי סביב בסיסים; בציפויים נוזליים מוסיפים שכבת חיזוק עם בד (אריג) ואז שכבת ציפוי נוספת. מחירים 2025: תיקוני איטום נקודתיים לרוב 800–2,500 ₪ לפי היקף וגישה; שדרוג איטום מלא לפני מערכת סולארית נע סביב 120–220 ₪ למ״ר ביריעות, או 90–180 ₪ למ״ר בציפוי (תלוי הכנות). להשוואה מהירה, ניתן להיעזר בעמוד מחיר איטום גג.

שלב 4 – התקנת המערכת ובקרת איכות: לאחר קיבוע התושבות, עוברים על כל נקודת מגע/חדירה, בודקים שלא נוצרו “שקיעות” שמחזיקות מים, ומבצעים צילום סופי. זמן כולל (גג ביתי 40–80 מ״ר): לרוב 1–3 ימי עבודה, תלוי אם יש שדרוג איטום.

התפתחות טכנולוגית ב-12 החודשים האחרונים (2024–2025): יותר קבלנים עוברים לשימוש בחומרי איטום היברידיים על בסיס MS Polymer (פולימר משולב שמדביק ואוטם עם אלסטיות גבוהה) סביב בסיסים ומעברים, כי הם עמידים יותר לקרינת UV ומתמודדים טוב עם תזוזות קלות של קונסטרוקציה. זה לא מחליף יריעה/שכבה ראשית, אבל משפר משמעותית פרטים נקודתיים.

טעויות נפוצות (ומה עושים במקום)

• קדיחה ואיטום “מסביב” עם סיליקון: במקום זה משתמשים בפרט חדירה עם שרוול/בסיס וטלאי יריעה או מערכת ציפוי מחוזקת.
• הנחת משקולות שחוסמות ניקוז: במקום זה מתכננים מרווחים, גובה תושבות, ושומרים מסדרונות מים עד לנקזים.
• אין תיאום בין מתקין סולארי לאיש איטום: במקום זה קובעים מראש מי אחראי לכל חדירה, איך מתעדים, ומי חוזר לביקורת אחרי הגשם הראשון.

מה אפשר לעשות לבד, ומתי חייבים מקצוען

DIY סביר: ניקוי נקזים, פינוי עלים, בדיקת שלוליות אחרי גשם, ותיעוד מצולם של מצב הגג לפני ואחרי התקנה. מה לא מומלץ לבד: ריתוך יריעות, טיפול בחדירות, ועבודה עם חומרים שמחייבים פריימר (שכבת יסוד מקשרת) או הכנת תשתית — כאן טעויות קטנות יקרות.

קריטריונים לבחירת קבלן/חומר: התאמה לסוג האיטום הקיים, ניסיון בפרטי חדירה סולאריים, אחריות כתובה שמגדירה מי אחראי על מה (איטום מול סולארי), ותיעוד ביצוע. בגגות משותפים חשוב לוודא גם עמידה בדרישות ועד הבית והיתרי עבודה/בטיחות.

סיכום: מערכת סולארית לא חייבת לבוא על חשבון גג יבש

הדרך הבטוחה היא לחשוב על הגג כמערכת: איטום, ניקוז, תנועה תרמית ועיגון. אם בוחרים שיטת עיגון מתאימה, מגדירים פרטי חדירה תקניים, משאירים נתיבי מים, ומתעדים הכול — אפשר ליהנות מחשמל סולארי בלי הפתעות בחורף. אם יש ספק, בדיקה קצרה של איש איטום לפני ההתקנה שווה יותר מכל תיקון בדיעבד.

שאלות נפוצות (FAQ)

האם תמיד עדיף עיגון ללא חדירה?

לא תמיד. בגגות עם מגבלות עומס או חשיפה לרוחות, חדירה מבוקרת עם פרט איטום נכון יכולה להיות בטוחה יותר ממשקולות רבות.

הגג שלי עם יריעות ביטומניות בן 10 שנים — להתקין או לאטום מחדש?

בגיל כזה כדאי לפחות בדיקת מצב מקצועית. לעיתים מספיק שיקום נקודתי וצביעה אקרילית מחזירת קרינה, ולעיתים עדיף שדרוג מלא לפני קיבועים.

כמה זמן אחרי ההתקנה כדאי לבצע ביקורת?

מומלץ לבצע ביקורת אחרי אירוע גשם משמעותי ראשון, ואז אחת לשנה יחד עם ניקוי פאנלים וניקוזים.

מה הסימן הראשון לבעיה באיטום אחרי התקנת פאנלים?

כתמי רטיבות שמופיעים רק בחורף, שלוליות שנשארות יותר מ-48 שעות, או קילופי צבע סביב קירות עלייה לגג. במקרה כזה לא מחכים — מאתרים את המקור לפי תיעוד נקודות העיגון והניקוז.