טופ 7 טעויות באיטום הבית שישראלים עושים (ואיך להימנע מהן)

כמעט כל בעל בית בישראל מכיר את הרגע שבו מופיעה פתאום כתם רטיבות על התקרה בדיוק לפני החורף, או נזילה במקלחת בדירה משופצת. באקלים הישראלי – עם שמש קופחת בקיץ וגשמים מרוכזים בחורף – איטום הוא לא מותרות, אלא מערכת הגנה של ממש. אבל רוב נזקי הרטיבות שאני פוגש בשטח אינם “גזירת גורל”, אלא תוצאה של כמה טעויות חוזרות.

במאמר הזה נסקור את 7 הטעויות הנפוצות ביותר באיטום הבית, נסביר מה עומד מאחוריהן, ונראה איך אפשר להימנע מהן בעזרת תכנון נכון, בחירת חומרים מתאימים ועבודה מקצועית – בלי להפוך את זה לפרויקט ענק ומלחיץ. למי שרוצה להעמיק בנושא איטום גגות וחיפוש חברת איטום מתאימה, נשלב גם קריטריונים ברורים לבחירה.

טעות 1: מתמקדים בחומר – מתעלמים מהתשתית

הרבה בעלי בתים מתלבטים אם לבחור זפת, יריעות ביטומניות (יריעות גליליות המבוססות על ביטומן – אספלט משופר) או חומרים פולימריים מתקדמים, אבל מדלגים על השאלה הקריטית: מה מצב הבטון, השיפועים והניקוז? איטום טוב מתחיל מתשתית טובה.

בפרויקט בנתניה, בעל הדירה ביקש “את החומר הכי טוב בשוק” לאיטום הגג. כשהגענו, גילינו בטון סדוק, שיפועים הפוכים ומרזבים סתומים. גם אם היינו מורחים את החומר היקר ביותר, הכשל הבא היה רק עניין של זמן. אחרי תיקון הבטון, יצירת שיפועים חדשים ופינוי פסולת, שכבת האיטום הפשוטה יחסית החזיקה מעמד כבר 6 חורפים.

• יש לוודא שיפועים תקינים לכיוון המרזבים.
• לסתום סדקים גדולים בבטון עם חומרי תיקון מתאימים.
• לפנות לכלוך, אבק, שומנים ושרידי איטום רופפים.

במילים אחרות – עדיף חומר בינוני על תשתית מצוינת מאשר חומר “על” על תשתית פגומה.

טעות 2: בחירת שיטה שלא מתאימה לאקלים הישראלי

האקלימים השונים בארץ – לחות גבוהה בחוף, קור קיצוני בירושלים ובצפון, ושרב בבקעת הירדן והנגב – משפיעים מאוד על חיי האיטום. בישראל עדיין רואים שימוש בחומרים שלא בנויים לעמידות לקרינת UV חזקה או לשינויי טמפרטורה חדים.

למשל, צבעי איטום אקריליים פשוטים (צבעי מריחה על בסיס מים) על גג עם הרבה שלוליות יחזיקו לעיתים רק 2–3 חורפים. לעומתם, יריעות ביטומניות בעובי 5 מ”מ, המוגנות עם שכבת חיפוי, יכולות להחזיק 10–15 שנים אם בוצעו נכון.

ב-12 החודשים האחרונים נכנסו לשוק הישראלי גם ממברנות היברידיות משולבות פוליאוריאה (פולימר דו-רכיבי הנרכב במהירות ומייצר שכבת איטום וגימור חזקה במיוחד), שמספקות עמידות גבוהה מאוד לקרינת שמש ועמס מכני – אך הן יקרות ודורשות ציוד ייעודי.

בחירת מערכת איטום צריכה להיעשות לפי סוג הגג, מצב התשתית, חשיפה לשמש וקונפליקטים עם מערכות קיימות (דודי שמש, פאנלים סולאריים ועוד).

טעות 3: עבודה בחוסר התאמה לתקנים ולזמני הייבוש

אחת הטעויות השקטות היא אי-עמידה בתקנים ישראליים (למשל ת”י 1752 לאיטום גגות ות”י 1920 למבני מגורים) ובעיקר התעלמות מזמני ייבוש. איטום שמיושם על בטון רטוב או בין גשמים – בדרך כלל ייכשל.

בפרויקט בחיפה, דיירים האיצו את הקבלן לסיים את האיטום בין שני ימי גשם. על פניו נראה שהכול “התייבש”, אבל בפועל, לחות הכלואה בבטון גרמה להיפרדות שכבת האיטום אחרי חורף אחד. נדרש קילוף מלא וביצוע מחדש – כפול זמן וכפול כסף.

כלל אצבע:

• זמן ייבוש בטון חדש לפני איטום: לרוב 21–28 ימים.
• זמן ייבוש בין שכבות חומר אקרילי: 4–24 שעות, לפי יצרן וטמפרטורה.
• זמן התמצקות יריעות ביטומניות: כמעט מיידי, אך מומלץ לא להעמיס מכנית ביממה הראשונה.

טעות 4: התעלמות מנקודות התורפה – חיבורים, מעברי צנרת וקירות היקפיים

רוב החדירות במבנה אינן מתרחשות “במרכז השטח”, אלא בקצוות: מפגש גג-קיר, מעברי צנרת, קופסאות חשמל, סולמות, מעקות ועוד. כאן נדרשת הקפדה על פרטי גמר, שרוב בעלי המקצוע הממהרים מדלגים עליה.

בדירת גג ברמת גן, הדיירים היו בטוחים שהאיטום עלה על גדותיו בגלל שלולית גדולה על הריצוף. אחרי בדיקה עם הצפה מבוקרת, התברר שהחדירה מתרחשת דווקא דרך מעבר צנרת מזגן שלא נאטם כראוי. תיקון נקודתי של שרוול הצינור ושליפות ריצוף סביבו פתר את הבעיה בעלות של כ-1,800 ₪, במקום איטום כולל של הגג בעלות פי כמה.

בכל מערכת איטום יש לבצע:

• איטום מקומי מחוזק בפינות ובחיבורי קיר-רצפה.
• שימוש בפלשינג מתכתי/ביטומני במעקות.
• אטימה גמישה סביב כל אלמנט שחודר את הגג.

טעות 5: בלבול בין רטיבות קפילארית לבין נזילה “רגילה”

רטיבות קפילארית (עליית מים דרך נקבוביות הבטון/הבלוק מלמטה למעלה) שונה מהותית מנזילה שמגיעה מגשם או מצינור פרוץ. רבים מנסים לפתור כתמי רטיבות בקירות חיצוניים בעזרת צבע “אנטי רטיבות”, כאשר הבעיה בכלל מגיעה מהקרקע או מגינה סמוכה ללא ניקוז.

בבית פרטי במודיעין, הקיר הצפוני הראה קילופי צבע בכל חורף. בוצעו כבר שלוש שכבות צבע “מיוחד לאיטום”, אך ללא הועיל. בבדיקה בשטח נמצא שהשביל הצמוד לקיר הונח מעל גובה הריצוף הפנימי בלי שכבת איטום אנכית, ומי ההשקיה נספגו לבלוקים. הפתרון כלל פתיחת רצועה בשביל, איטום אנכי בחומר צמנטי גמיש (טיח צמנטי משופר באקריליק) והתקנת מרזבים לגינה – ומאז הבעיה נעלמה.

מסקנה: לפני שרצים לקנות חומר, יש להבין מאיפה המים מגיעים – מלמעלה, מהצדדים או מלמטה. האבחון הוא החלק הקריטי ביותר, ובו רבים נופלים.

טעות 6: ניסיון “עשה זאת בעצמך” במקומות הלא נכונים

אין פסול ב-DIY כשמדובר בתחזוקה בסיסית: ניקוי מרזבים, סילוק עלים, בדיקה חזותית אחרי הגשם הראשון. הבעיה מתחילה כשמנסים להחליף מערכת איטום שלמה על גג או במרפסת בלי ידע בצמדי חומרים, שיפועים וניקוז.

מניסיון, בעלי בתים רבים מורחים שכבה אקרילית לבנה על גג מרוצף, מבלי להבין שחוסר חיבור נכון למרזבים יגרום למים להילכד מתחת לריצוף. אז מתי DIY מתאים, ומתי צריך קבלן מוסמך?

• מתאים ל-DIY: ניקוי מרזבים, סתימת חורים זעירים בסיליקון סביב חלונות, בדיקת שיפועים עם מים בדלי.
• חובה קבלן: איטום גג שלם, חדרי רחצה לפני ריצוף, מרפסות תלויות, איטום מרתפים וקירות תת-קרקעיים.

זמני ביצוע: איטום גג בגודל 100–150 מ”ר ביריעות ביטומניות לוקח לרוב יום עד יומיים עבודה לצוות מיומן. איטום חדר רחצה לפני ריצוף – כ-3–4 ביקורים (תיקוני בטון, שכבות איטום, בדיקת הצפה).

טעות 7: בחירת קבלן איטום בלי קריטריונים ברורים

הטעות האחרונה – ואולי היקרה מכולן – היא בחירה בקבלן לפי “הצעת המחיר הזולה ביותר” או המלצה אקראית בקבוצת וואטסאפ, בלי לבדוק ניסיון, חומרים ואחריות.

בבניין בתל אביב, ועד הבית בחר בקבלן שהציע מחיר נמוך ב-25% מהמתחרים. הוא השתמש ביריעות דקות יותר מהנדרש, בלי פרטי גמר לפי התקן, ונתן “אחריות” בלי מסמך מסודר. אחרי שנתיים נדרשה עבודת תיקון בעלות כמעט כפולה מההפרש שנחסך.

קריטריונים מרכזיים לבחירת קבלן וחומר:

• ניסיון מוכח בעבודה דומה (גגות משותפים, מרתפים, מרפסות וכו’).
• עבודה לפי תקן ישראלי רלוונטי – ובקשה לראות מפרט חומרים כתוב.
• אחריות כתובה של לפחות 5 שנים באיטום גגות, עם ציון מערכת האיטום.
• שימוש בחומרים מאושרי מכון התקנים, עם גיליון נתונים טכני (TDS).
• התאמת החומר למצב הקיים – לא כל חומר “יושב טוב” על כל מערכת ישנה.

אפשר ורצוי להשוות כמה הצעות דרך אתרי איטום מקצועיים דוגמת חברת איטום מרוכזת, ולהבין מה כל אחד מציע מבחינת שכבות, חומרים וזמני ביצוע – ולא רק תג מחיר.

סיכום: איך להימנע מטעויות האיטום הנפוצות

איטום טוב בישראל הוא שילוב של אבחון נכון, תכנון, בחירת שיטה מתאימה לאקלים המקומי, ביצוע מקצועי ותחזוקה פשוטה. אם תזכרו להתייחס קודם לתשתית, לשמור על התקנים וזמני הייבוש, לטפל בנקודות התורפה ולהיעזר בקבלן מוסמך כשצריך – תחסכו לעצמכם לא מעט כאב ראש, כסף ועוגמת נפש.

השלב הבא המומלץ הוא לבצע בדיקה מוקדמת של הגג, המרפסת וחדרי הרטובים עוד לפני החורף – ואם יש ספק, להזמין יועץ איטום או קבלן מנוסה לביקור קצר בשטח. לעיתים אבחון מקצועי של שעה חוסך עבודות איטום מיותרות בשווי עשרות אלפי שקלים.

שאלות נפוצות (FAQ)

איך אדע אם צריך להחליף את כל האיטום בגג או רק לתקן נקודתית?

אם הבעיה ממוקדת במקום אחד, והאיטום הכללי יחסית חדש (פחות מ-8–10 שנים ביריעות), לעיתים מספיק תיקון מקומי. אם יש נזילות בכמה מוקדים, קילופים נרחבים או הצפה אחידה – כנראה שנדרש שיקום מלא. מומלץ לבצע בדיקת הצפה חלקית עם איש מקצוע.

כל כמה זמן צריך לבצע תחזוקה לאיטום גגות?

מומלץ לבצע בדיקה חזותית אחת לשנה, לפני החורף: ניקוי מרזבים, בדיקת קילופים, סדקים וכתמי לחות. מערכות יריעות תקינות אינן דורשות חידוש שכבה כל שנה, אבל יש לעקוב אחרי מצב החיבורים והפרטים.

האם צבע לבן על הגג מספיק כאיטום?

לא תמיד. יש צבעים תרמיים שנועדו לשיפור הבידוד החום בלבד, ויש מערכות אקריליות עם יכולת איטום חלקית. חשוב לוודא שמדובר בחומר איטום ייעודי שעומד בתקן ולוודא שהגג מותאם לשיטה (ללא שלוליות משמעותיות).

מה ההבדל העיקרי בין איטום חדר רחצה לבין איטום גג?

בחדר רחצה האיטום הוא מתחת לריצוף, מול מים עומדים וקבועים, ונדרש חיבור מוקפד לקירות ולניקוז. בגג האיטום חשוף לאקלים, לקרינת שמש ולתנועה. לכן החומרים, הפרטים והתקנים שונים, ואין להשליך מאחד לשני.

האם כדאי לחכות עד שיופיעו כתמי רטיבות לפני שמטפלים?

לא. כתמי רטיבות מעידים שהמערכת כבר נכשלה, ולעיתים גרם הברזל בבטון כבר התחיל להחליד. עדיף לאתר סדקים, קילופים ובעיות ניקוז מראש ולטפל בהם בקיץ, כשהתנאים לאיטום מיטביים והמחירים בדרך כלל נוחים יותר.